יום 5 - עצירה בג'וליאן

אחרי הר לגונה השביל יורד לו לאט לאט לכיוון רצפת המדבר, מגובה 2000 מטר לבערך 600. השינוי בטמפרטורות הוא אדיר - למעלה על ההר היה קפוא בלילה, פה אי אפשר ללכת מרוב חום. גם הצמחיה נעלמה - ועכשיו זה באמת נראה כמו מדבר אמיתי ולא כמו הכרמל...
היום בבוקר הגעתי לעמק סן פליפה (מייל 77 - מתקדמים!) - יש פה צומת כבישים שנקרא Scissors crossing, ומכאן תפסתי טרמפ לעיירה בשם ג'וליאן כדי להצטייד באוכל. ג'וליאן היא מין עיירה תיירותית בסגנון המערב הפרוע, וכולם פה ממש נחמדים. בפרט, אני יושב עכשיו במין דיינר שנקרא Moms, שמחלק ארוחות חינם למי שמגיע מהשביל - סנדוויץ+פאי תפוחים+קפה! חוץ מזה, כשרק הגעתי לעיירה תפס אותי בוב, בחור שפגשתי בשביל בימים הקודמים, ואמר שמישהו נתן לו שני כרטיסים לארוחת בוקר בבופה מקומי - והוא צריך לתת אחד מהם להייקר אחר... בקיצור, בשעתיים שאני פה זכיתי לשתי ארוחות מעולות בחינם, אז אני מרוצה מהמקום :)
ספירת חיות: יש פה המון סנאים, ארנבים, נקרים וכל מיני עופות דורסים וציפורים צבעוניות לא מזוהות. גם נחשים - ראיתי כבר ארבעה, ועל אחד מהם כמעט דרכתי... הם חיות די אדישות, בדרך כלל הם מחכים שתתרחק מעט ואז זזים הצידה כדי שהמטייל הבא לא ידרוך עליהם.
ספירת שלפוחיות: הרגליים שלי סובלות מאוד בינתיים, עוד מעט אצטרך לטפל בהן. בינתיים אני ממשיך ללכת עליהן, וזה לא נעים במיוחד. מעלה זכרונות משביל ישראל... פרט לזה אני מרגיש מצוין.
בימים הקרובים אני ממשיך צפונה, התחנה הבאה שלי היא העיירה איידלווילד (Idillwild) במייל 151, שם גם יהיה לי יום מנוחה. עד אז, יום עצמאות שמח! (הכנתי לי דגל ישראל קטן לתלות על התרמיל...)