Friday, May 9, 2014

יום 10 - אדלוויילד

בסוף נשארתי לנוח יום שלם בוורנר ספרינגס - בסלנג המקומי זה נקרא זירו, על שם מספר המיילים שהלכת באותו יום (למעשה הלכתי 5 מייל בבוקר אז זה "נירו" - קרוב לאפס...)
לקראת הערב ההייקרים האמריקאים נזכרו שצריך לחגוג את סינקו דה מאיו - יום העצמאות המקסיקני, והזדמנות מצוינת לצעירים אמריקאים להשתכר. למרות שאיחרנו ביום (וחגגנו את סייס דה מאיו...) כמה חבר'ה קפצו לעיר והביאו משם 3 אריזות של 12 בירות כל אחת (כלומר 36 פחיות בירה, לבערך עשרה אנשים)... ועוד בקבוק טקילה ותערובת להכנת מרגריטות. כמובן שאף אחד חוץ ממני לא קם בבוקר למחרת, ובמשך רוב היום לא ראיתי אף אחד. מוורנר ספרינגס היו לי 43 מייל עד לכביש 74 - בערך יומיים וחצי. האמת שהם היו לי קשים - המדבר היה חדגוני והנופים קצת משעממים, והכאבים ברגליים התגברו - בנוסף לשלפוחיות סבלתי מציפורן חודרנית ברגל, ובכל פעם שבעטתי בטעות באבן התקפלתי מכאבים. בשלב מסוים לא הצלחתי לנעול נעליים מרוב כאב...
בכביש 74 יש מסעדה בשם paradise valley cafe, שהתפרסמה בקרב ההייקרים בזכות ההמבורגרים שלה. הגעתי לשם היום בצהריים ואכלתי המבורגר עם - שימו לב - עגבניה, חסה, מלפפון חמוץ, בצל, בייקון, אבוקדו, גבינה צהובה, ופטריות. יתכן ששכחתי רכיב כלשהו.
מהמסעדה תפסתי טרמפים לאיידלוויילד - ולמעשה דילגתי על קטע של 30 מייל מהשביל. חלק מהקטע הזה נסגר בשל שריפה, ואסור להיכנס אליו. מישהו אמנם הראה לי דרך אלטרנטיבית שהוא תכנן, אבל הייתי צריך לעצור לנוח ולטפל ברגליים שלי, אז כבר דילגתי קדימה. ביומיים הקרובים אני מתכוון לנוח פה ולתקן את הרגליים שלי (הציפורן החודרנית כבר טופלה. נקווה שזה לא הספיק להזדהם) - ולמעשה אני מקורקע עד יום שני, כי אני צריך לשלוח את חבילת הדואר שלי הלאה, ואין דואר בשבת וראשון. עד אז - סופשבוע נעים!
(בתמונה - אני במסעדה. כן, אני שוכח לצלם בטלפון...)


Posted via Blogaway

10 comments:

  1. קודם כל תרגיש טוב
    דבר שני, אתה לא צריך לגשת לדואר פיסית כדי להקפיץ חבילה
    אתה רק צריך להרים להם טלפון ולתת להם את הכתובת הבאה והם כבר יקפיצו את זה לך
    הרי הקפצה לא עולה כסף.

    ReplyDelete
    Replies
    1. כבר לקחתי את החבילה בשישי אחה''צ והייתי צריך לפתוח אותה (מפות, קוצץ ציפורניים), אז לא ממש יכולתי להקפיץ
      יכולתי לשלוח אותה כבר בשישי אבל ממש לא הספקתי את כל מה שרציתי לעשות עד שהדאר נסגר

      Delete
  2. אז סופש מנוחה.
    תשקול אולי להחליף גרביים אם יש לך שלפוחיות.
    יכול להיות שאתה עם גרב עבה מדיי
    גם הנעליים אולי נוקשות מדיי.

    ReplyDelete
    Replies
    1. כמעט תמיד יש לי שלפוחיות כשאני מטייל, עד היום לא מצאתי לזה פתרון... בינתיים הן במצב סביר, אני מקווה שהעור יהפוך לקשיח יותר אחר כך

      Delete
  3. אני מכיר את הבעיה.
    גרבי ליינר ונעלי טרייל ראנרס יעזרו לך מאוד.
    ובטח על מסלול כמו הפיסיטי שאתה הולך.
    תשקול לנסות ובהקדם

    ReplyDelete
    Replies
    1. אני אנסה להשיג גרבי ליינר (בינתיים לא מצאתי פה בחנות טיולים)
      מהנעליים שלי אני מרוצה בינתיים, כשהן ייגמרו אולי אנסה טרייל ראנרס, למרות שקצת קשה לי עם נעליים נמוכות (גם ביום יום אני תמיד הולך עם נעליים גבוהות)

      Delete
    2. תנסה לשטוף את כפות הרגליים כמה פעמים ביום.
      ולפני שאתה נכנס לשק"ש.
      מקווה שישתפר לך במהרה

      Delete
  4. רן, אני מקווה שישתפר במהרה!
    אמנם בחיים לא הלכתי מרחקים כמו שלך, אבל אני קיבלתי עיצה ללכת דווקא עם שני זוגות גרביים למניעת יבלות. ככה עשיתי בכל הטיולים מאז; גם טרקים של כמה ימים, וגם במזג אויר חם נורא, ויותר לא סבלתי מיבלות.
    דנה

    ReplyDelete
    Replies
    1. This comment has been removed by the author.

      Delete
    2. שני זוגות גרביים חונקות את כף הרגל. אם הולכים 4 -5 שעות ביום למשך 3-4 ימים אז זה לא מורגש בדרך כלל.
      אם הולכים 10-12 שעות ביום במסלול יבש וחם כמו הפיסיטי ולאורך חודשים
      אז הכף רגל שלך תתפגר.

      Delete